החלטה בתיק מ"ת 17534-08-11

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו כניסה לישראל שלא כחוק - עבירה לפני סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב - 1952.

על פי הנטען בכתב האישום נכנס המשיב ביום 8/8/11 או בסמוך לכך לשטחי מדינת ישראל והוא נמצא בשדרות ללא היתרים כדין, כשככל הנראה שהה שם אף קודם לכן.

בד בבד הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים, כאשר בקשה זו נסמכת בעיקר על החשש מפני המלטות המשיב מן הדין בהיותו מי שאינו תושב ישראל.

הבקשה אף מדגישה קיומו של רישום פלילי לחובת המשיב בגין כניסה לישראל שלא כחוק מהעת האחרונה, כניסה בשלה הורשע ונדון למאסר על תנאי בן 3 חודשים, כאשר מאסר זה הינו בר הפעלה.

ב"כ המשיב מסכים באשר לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, אולם סבור כי במקרה זה ובהתאם למציאות האפשרית על פי הפסיקה, יש מקום לאפשר שחרורו של המשיב בתנאים כשלצורך כך מוצע כי בית המשפט יורה על הפקדה כספית הולמת ובמידת הצורך אף על חתימת המשיב בתחנת משטרת ישראל המצויה לטענת ב"כ המשיב בישוב מגוריו.

ב"כ המשיב בטיעוניו מפנה, בין השאר, לעובדה שלמשיב אינטרס להכנס לגבולות ישראל להבא בהיותה של אהובתו מתגוררת בשטחי ישראל. כן מדגיש הוא את העובדה שאין כל אינדקציה לקיומה של עילת המסוכנות בעניינו של המשיב הספציפי.

לא אחזור על יתר טיעוני ב"כ המשיב והנטען מנגד והדברים מפורטים בפרוטוקול לעיל.

בכל הנוגע לעבירה כגון דא בדבר כניסה לישראל שלא כחוק, הרי שעילת מעצר  מובהקת בפנינו מפאת החשש להימלטותו של המשיב מן הדין, בהיותו תושב הרשות הפלסטינאית, ובאשר לקיומה בעבירות כגון דא נתנה הפסיקה דעתה פעמים רבות (ראה בש"פ 10445/05 פלוני נ' מדינת ישראל; בש"פ 260/05 סביח נ' מדינת ישראל; בש"פ 2739/02 אנואר בן  עוני צבאח נ' מדינת ישראל).

לא אוכל להסכים עם טענת ב"כ המשיב לפיה על המבקשת להמחיש ובאופן קונקרטי כי בנסיבותיו האישיות של המשיב ישנו חשש מפני המלטותו.  עיון בפסיקה הנזכרת לעיל, ובפסיקה נוספת שישנה בעניין זה, מלמד כי בית המשפט קבע קביעותיו בעניין עילת המעצר האמורה על סמך מציאות החיים וניסיון החיים תוך שלא נדרש בכל מקרה לאופיו ונסיבותיו האישיות של הנאשם על מנת לבחון באם בעניינו שלו קיים חשש אם לאו. הקביעה העקרונית הינה כי יש מקום לחשש כאמור, ועל רקע המציאות הקיימת, לרבות היחסים בין ישראל לרשות שאינם מאפשרים אכיפה ראויה, כשלצד זאת קובע בית המשפט כמו בכל בקשה למעצר כי יש לבחון נסיבותיו האישיות של העושה והמעשה עת שוקל בית המשפט חלופה מוצעת כשחובה זו למעשה נותרת בעינה אף בעבירות כגון דא.

בפסיקתו מתייחס בית המשפט העליון אמנם גם לקיומה של עילת מסוכנות בכניסה שלא כחוק לישראל, זו אינה מוזכרת אמנם כעילה העיקרית, אך יש והיא מקבלת משקל יתר מחמת נסיבות נילוות כגון קיומו של עבר פלילי לנאשם, ביצועה של עבירה נילווית וכד'. בענייננו אנו סבורה אני כי הנתונים שישנם לרבות עברו של הנאשם, אינם נותנים נפח לעילה זו.

מכל מקום, ב"כ המשיב מפנה את בית המשפט לפסיקה לצורך המחשת האפשרות לשחרר המשיב ממעצרו ולבחון חלופה ראויה.

בעניין זה אומר, כי אם כוונת הדברים הינה לשכנע את בית המשפט כי יש מקום לשקול חלופת מעצר, הרי שב"כ המשיב משכנע את המשוכנעים. כבר נקבע ולא אחת כי חובת בית המשפט לשקול חלופה בעינה עומדת ולמעשה אף בעבירות כגון דא, לא נמצא כי המחוקק או בית המשפט חוסמים דרכו של הנאשם על הסף מפני הצעת חלופה.

כל מקרה יבחן על פי נסיבותיו ועל בית המשפט לבחון באם החלופה המוצעת יש בה כדי להשיג את מטרת המעצר ובמקביל ליתן מענה לרצונו לפגוע כמה שפחות בחרותו (ראה בש"פ 3136/06 ניסים עטיר נגד מ"י והפסיקה הנזכרת שם בסעיף 5)

בענייננו אנו סבורה אני כי יש ליתן משקל נכבד לעילת המעצר המרכזית האמורה, ובפרט בשים לב להיותו של מאסר מותנה  בר הפעלה המרחף על ראשו של המשיב. אמנם, אין לדעת באם יעתר בית המשפט לאפשרות הארכת התנאי, אולם מצב הדברים הקיים אשר ממנו לא ניתן להתעלם הינו כי המשיב עשוי להאסר בשל עבירה זו.

יתרה מכך, ב"כ המשיב מציין אמנם כי למשיב בת זוג בישראל שעניין לו בחיזוק הקשר עימה, דבר אשר ישכנעו לשתף פעולה בכל הנוגע לקיום ההליך המשפטי, אולם עם כל הכבוד אין בטענה זו כדי לשכנעני.

אין לשכוח כי למשיב מנגד משפחה לרבות ילדים המצויים בתחום הרשות הפלסטינאית ולא ניתן לומר כי רצונו לשהות עימם אינו עז יותר.

מתוך עיוני בפסיקה אליה מפנה המשיב ניתן לומר כי זו ובהתאם לאמור לעיל בוחנת כל מקרה על פי נסיבותיו. כך למשל בבש"פ 7136/04 עסקינן בנאשם אשר נשוי לישראלית ולהם 5 ילדים ובית המשפט מציין כי הלה הוכיח כי ניתן לסמוך עליו כמבואר שם.

בבש"פ 5515/05 עסקינן בבחור צעיר ללא הרשעות קודמות ובית המשפט אך החזיר את הדיון לערכאה דלמטה לבחינת חלופה.

בענייננו למשיב הרשעה קודמת אמנם אחת בלבד, אולם משמעות רבה לה בהיותה מתייחסת לסוג העבירה באשר לה מועמד הוא לדין עתה.